ניהול תיק גירושין על ידי עורך דין

בישראל נישואין וגירושין מוסדרים על פי הדין הדתי-אישי, כך שמכוח ההלכה היהודית, כדי להתגרש יש צורך בעילת גירושין. נזכיר, כי נישואין וגירושין נערכים על פי הדין הדתי, קרי: בית הדין הרבני שופט בנושאים אלו על פי הדינים הקיימים בהלכה היהודית, לא על פי חוקי הכנסת. מכאן, שמכוח ההלכה היהודית, כדי להתגרש צריך "סיבה". בעגה המשפטית, הסיבה נקראת "עילת גירושין". לפניכם כמה דוגמאות לעילות הגירושין המוכרות במשפט העברי (מדובר ברשימה חלקית):

בגידה: כשמה כן היא – אישה שמקיימת יחסי מין עם גבר אחר נחשבת כבוגדת. לפי ההלכה היהודית, היא לא תהיה זכאית לכתובתה וילדים שייוולדו לה מגבר אחר, ייחשבו בתור ממזרים האסורים בקהל "אלוהים". מכאן, בגידה היא עילת גירושין על פי הדין הדתי. יודגש, כי זו עילה שמתייחסת לנשים ולא לגברים.

מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא שלב נמוך יותר מבגידה. הכוונה למקרים, שבהם האישה אינה מתנהגת בצורה ראויה: מבלה עם גבר אחר, מתנשקת בפרהסיה עם גבר אחר וכיו"ב. גם מעשה כיעור מוגדר בתור עילת גירושין.

מום: מום פיזי יכול לשמש בתור עילת גירושין הן לטובת הגבר והן לטובת האישה. עם זאת, יש צורך להראות שמדובר במום שהוסתר לפני הנישואין והתגלה רק לאחריו.

אלימות: כמובן שאלימות שמופנית ע"י הגבר לאישה, משמשת בתור עילת גירושין, שכן הדת היהודית אוסרת על אלימות כלפי נשים.

אי קיום יחסי מין: הכוונה היא לאי סיפוק צרכים מיניים וזו עילה המתייחסת לגבר ולאישה. במידה ומי מהם מסרב לקיים יחסי מין עם השני, הרי שהתנהגות זו יוצרת עילת גירושין.

כאמור, מדובר ברשימה לא ממצה של עילות הגירושין, אך תמיד חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני גירושין ולתאר בפניו את כלל העובדות בגינן מבקשים להתגרש. זאת, מכיוון שלעילות גירושין יש השלכות שונות על אופי הגירושין – אך זהו נושא רחב שלא יפורט במסגרת מאמר זה.

בית המשפט לענייני משפחה ע"פ החוק, ענייני נישואין וגירושין ידונו רק בבתי הדין הרבנים. מנגד, הערכאה המקבילה בישראל העוסקת בדיני משפחה, הוא בית המשפט לענייני משפחה, שהוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1995.

לבית משפט זה יש סמכות לדון בכל עניין משפחתי, למעט ענייני נישואין וגירושין, כאשר ישנם נושאים שיש לו לגביהם סמכות מקבילה, לדוגמא: תביעות מזונות, שנחשבות אומנם כחלק מענייני גירושין, אך לא במפורש. לכן, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לגביהם.

בבית המשפט לענייני משפחה יושבים שופטים "רגילים", שהם חלק מהמערכת האזרחית של מערכת המשפט והם ממונים ע"י וועדה לבחירת שופטים. לרוב, מדובר בשופטים בעלי ניסיון רב בתחום דיני המשפחה, שכעורכי דין שימשו בתור עו"ד דיני משפחה. נעיר, כי לא אחת קיים מרוץ סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, מה שיוצר קושי רב ומסבך את הליכי הגירושין.

ההוראות בדבר האופן שבו יש לערוך את הבדיקה קבועות בחוק מידע גנטי ובשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו לאורך השנים. שימו לב, גם במידה שההורה מציג תוצאות בדיקה מחו"ל, אין לכך תוקף חוקי בישראל. בדיקת רקמות היא נושא מורכב אשר מבקש לאזן בין שורה ארוכה של היבטים, חלקם משפטיים, חלקם חברתיים וחלקם הלכתיים. ברשימה הקצרה שלפניכם לא נוכל לסקור את העניין מכל זווית אפשרית. לכן, ננסה בעזרת הדוגמאות הבאות לעשות מעט סדר בדברים.